Monday, May 24, 2010

... and here's what I said...*

שלום לכולם ותודה על ההשתתפות בשמחתינו. ברצוני להגיד כמה מילות ברכה ותודה לכבוד הבן החדש שלנו.

משהו מעניין שרובכם לא יודעים עלי הוא שלפעמים אני קורא לעצמי "זיו". זה קורה פעם בשבוע כשאני מפנק את עצמי ב-"קפה ומאפה" בדרך מהחדר כושר לרכבת. כשאני מזמין את הקפה, הם שואלים אותי מה שמי, כדי להתאים את הקפה לקונה. בהתחלה, הייתי נותן את שמי הנכון, "דני". אבל – ואני לא יודע בדיוק למה – הם לא יכלו להבין נכון את שמי. פעם הם שמעו "רוני", פעם אחרת הם שמעו "לוי". פעם אחת אפילו איחרתי לרכבת בגלל הבילבול בשם. מאז התחלתי להשתמש בשם חדש. אחרי מחקר מעמיק, אני בחרתי בשם "זיו", שם שאני יכול לבטא כמעט בלי מבטא. ועכשיו, כשהם שואלים "מה שמך?" אני אומר "זיו", ועד היום לא היה שום טעויות בשם והספקתי לרכבת כל פעם.

מה יש בשם?
אני בחרתי את השם הבדוי "זיו" כדי לקבל את הקפה שלי בזמן. אבל בדרך כלל אנחנו נותנים שמות עם יותר מחשבה על משמעות השם. יש מנהג לתת שם לילד על שם קרוב משפחה שנפטר. אני חושב שהמשמעות של מנהג זה היא לתת ברכה לילד: שהילד יחלוק את התוכונות הטובות עם קרוב המשפחה.

מאיפה בא השם "נדב ים"?
אני אתחיל מהסוף. נדב ים מקבל את השם "ים" מסבתא רבה שלו מצד האמא, זאת אומרת האמא של האמא של גילה, שהשם שלה היה “Mary Weintraub”, בעברית "מרים". מ"מרים" לקחנו את שתי האותיות האחרונות והגענו ל "ים".

מה היו התכונות של Mary Weintraub, או Bubby Weintraub כמו שגילה ומשפחתה קראו לה?
באמת היו הרבה ובאמת אני לא יודע את כולם. אני בעצמי לא זכיתי להכיר אותה. אני מכיר אותה מהזכרונות של המשפחה שלה – מגילה ומחמי ומחמתי. ואם יש מילה אחת שמתארת את Bubby Weintraub היא: "אהובה". אני אספתי זכרונות מגילה והינה שתי אנקדוטות מעניינות על Bubby Weintraub:

- גילה זוכרת את החנות של “Bubby & Zeyde Weintraub” – היה מאד כיף לעבוד שם איתם. (היה ל-Jack and Mary Weintraub חנות בשר משהו כמו 40 שנה! לכמה סבתות שאתם מכירים היום עובדות במקצוע של קצב? ... כנראה לא הרבה...)

- Bubby הייתה נוהגת לתת מתכונים ללקוחות. Bubby לא רק מכרה את הבשר היא שמרה על הלקוחות לכל צרכיהם. (אני זכיתי לקבל אחד מהמתכונים האלו ישירות מחמתי ואני אגלה לכם את המתכון: 1) קנה חתיכת בשר הכי זול. 2) השרה במרינדה ל 24 שעות. 3) תבשל את הבשר עד שהוא רך. זהו. כל פעם שאנחנו מבשלים ככה, אני חושב על Bubby Weintraub.

זאת הייתה Bubby האהובה בזכרונות נכדתה.

עכשיו לגבי "נדב".
השם "נדב" נבחר אחרי דיון ארוך וחקירה עמוקה שנמשכה המון זמן. והגענו לשם נדב... כי אנחנו אוהבים את השם. אני מודה שזה נכון, אבל זה רק לפי הפשט. לפי הדרש יש להגיד יותר.

אנחנו היססנו טיפה על הבחירה בשם נדב משום שבפרשת שמיני אנו קוראים על שני בני אהרון נדב ואביהוא שמתו כשהם הביאו אש זרה לפני השם. ואם אנחנו נותנים את השם נדב, מה המסר בזה?

כמו רב מהמפרשים אני לא מבין את הסיפור של נדב ואביהו. לא ברור לנו בדיוק מה הם עשו לא נכון. האם זה היה לא הזמן להביא אש? או אולי לא היה בעיה להביא אש, אלא הם הביאו אש זרה, זאת אומרת "אש ממקור לא נכון".

אני חושב שהיה לנדב ואביהו הכוונה הנכונה אבל תוצאה הלא נכונה. “the right intensions, but with the wrong action” .אני חושב כך משני סיבות. אחת – התורה צריכה להסביר מה היה לא נכון "אשר לא צוה אותם". אנחנו צריכים את ההסברה בגלל שהרבה פעמים זה כן נכון להביא קטורת מתי שיש גילוי שכינה. זה אחד, שני – אהרון לא אכל את הקרבנות אחר כך, וכשמשה שאל אותו למה, הוא ענה שזה לא הדבר הנכון לעשות, "הֵן הַיּוֹם הִקְרִיבוּ אֶת חַטָּאתָם וְאֶת עֹלָתָם לִפְנֵי ה', וַתִּקְרֶאנָה אֹתִי, כָּאֵלֶּה וְאָכַלְתִּי חַטָּאת הַיּוֹם הַיִּיטַב בְּעֵינֵי ה'?" והוא צדק, כמו שכתוב בהמשך "וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה, וַיִּיטַב בְּעֵינָיו." משה הסכים איתו. למה? אני חושב כי נדב ואביהו היו נחשבים לאנשים טובים ואהובים.

איך להשלים את השם "נדב" כדי לספק מה שחסר – היכולת לדעת מה שצריך לעשות ולעשות אותו בדרך הנכונה? דיברנו כבר על מרים ממקור Mary Weintraub. וזה היה לפי הפשט. לפי הדרש, נדבר על מרים הראשונה, מרים הנביאה.

מפעם לפעם אנשים שואלים אותי – "איזה פרשה בתורה אתה הכי אוהב לקרוא?" ואני אומר שאני אוהב לקרוא כל פרשה בצורה שווה לחלוטין. וזה נכון לפי הדרש, אבל לפי הפשט יש פרשיות שאני אוהב לקרוא ביותר ואחת מהם היא פרשת בשלח.

היה רק מקרה אחד בכול היסטוריה שלנו כמו קריאת ים סוף. ברגע הזה כל עם ישראל כאחד התחילו לשיר שבח להקב"ה: "אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת" ...נפלא! ואחרי השירה, אנחנו קוראים שלא רק משה הוביל את בני ישראל בשירה, אלא גם מרים: "ותקח מרים הנביאה אחות אהרון את התוף בידה, ותצאנה כל הנשים אחריה התפים ובמחולות". אני מבין בזה שמרים הבינה שבמקרה המיוחד הזה, אנחנו צריכים שכל – ואני מתכוון שכל, לא רק הגברים, אלה גם הנשים – צריכים להודות על הנס הגדול בשיר. היא הבינה מה עם ישראל היה צריך לעשות ברגע זה, ומילאה את צורך בלי היססים.

הכוונה שלנו היא להשלים נדב עם מרים, ולתת לבן החדש שלנו את הברכה גם להכיר את הצורך, וגם את הבינה לדעת איך למלא אותו.

עכשיו לדברי תודה.

תודה קודם כל "לכם" – לקהילת השימשוני. אם אני צריך לתאר במילה אחת את הקהילה הזאת, אני חושב שהיא: "כולם מוזמנים". אני לא ראיתי קהילה אחרת שמקבלת כל אחד כמו שמקבלים בקהילה הזאת. לא משנה מאיפה אתה בא. לא משנה מה אתה יכול לתת. כולם מוזמנים להצטרף, להשתתף, כפי שהוא רוצה וכפי שהוא יכול. תודה לכם שאספתם אותנו להקהילה ותודה שבאתם להשתתף בשמחתינו.

תודה לכל החבירים שלנו שבאו היום גם מקרוב וגם מרחוק לשמוח איתנו.

תודה לכל המשפחה שלנו שבאו היום לשמוח איתנו, מירושלים ומבית שמש. תודה במיוחד לחמי וחמתי שבאו מארה"ב. אתם לא היו חייבים לבוא. זה נכון לפי הפשט, וגם נכון לפי הפשט שאי אפשר להבין איך לקיים את הברית לנדב בלעדיכם ובלי עזרה שלכם.

תודה להורים שלי, לאבא שלי ואשתו, וגם לאמא שלי שלא הספיקו להגיע היום. אתם מאוד חסרים. אבל נשלים את החסר שתבקרו בקיץ הקרוב.

תודה גדולה ומיוחדת לאריאלה ויעקב, האחות הגדולה והאח הגדול. שכבר התחילו להיות אחים גדולים מדהימים.

ותודה אחרונה אחרונה חביבה לגילה. בחודשים האחרונים, אני חשבתי הרבה על המספר שלוש. מה יש בשלוש? לפי תנ"ך, המשמעות היא "קביעות". כך אמר קוהלת: "וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק" ולא רק קוהלת. לאה גם חשבה כך. על הולדת בן שלישי, כתוב: "עַתָּה הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שְׁלֹשָׁה בָנִים" לאה אומרת שעכשיו יש לי קשר חזק ביותר עם יעקב כי ילדתי לו לא אחד, לא שנים, אלא שלשה בנים.

ויש עוד שלוש שעד לחודשים אחרונים לא שמתי לב אליו. במגילת שיר השירים אנחנו קוראים שירה של אהבה בין בחור ובחורה. ודבר מעניין שרב אנשים לא יודעים הוא שהשירה של שיר השירים היא מיוחדת בכתיבות דומות שיש לנו היום מהמזרח התיכון הקודום. בסגנון השירה, שיר השירים דומה לשירים של אהבה שיש לנו ממצרים מהתקופה העתיקה, אבל יש הבדל מעניין: בשיר השירים יש קשר רומנטי בן הבחור והבחורה, ובשירים ממצרים אין.

מה שלא שמתי לב עליו עד כאן הוא שזה קורה שלוש פעמים בצורה מתגברת:

1 – פעם ראשונה זה קורה רק כמשחק מילים. הבחור אמר: "כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת". והבחורה עונה: "כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר, כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים"

2 – פעם שניה זה קורה בשיחה מליאה: הבחורה אומרת: "יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ, וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו." והבחור עונה שהוא כן יבוא: "בָּאתִי לְגַנִּי, אֲחֹתִי כַלָּה"

3 – ובפעם שלישית זה קורה כברית בניהם. הבחור מתאר את יופי של הבחורה בשיר, ופתאום הבחורה משלימה את דבריו: הבחור אומר "וְחִכֵּךְ, כְּיֵין הַטּוֹב" הבחורה מסיימת עם: "הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים"

ואולי מתוך זה נוכל להבין את המטפורה בסוף השיר, כשאמר הבחור: "שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ, כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ, כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה." נשמע טיפה מוזר, לא? – להשוות "אהבה" "למות". איך הם דומים?

לפי התפישה המובילה בתנ"ך המוות הוא סופי: “Dead is dead”. והבחור אומר שאהבה שלו לריעתו היא חזקה כמו מוות. As “dead is dead” so “love is love” it cannot be reverted, it cannot end, it is final and forever. הקשר ביניהם באהבה הוא לתמיד כמו שמוות הוא סופי.

גילה אהובתי - תודה לך.אחרי 10 שנים של נישואין ואחרי הולדת השלישי כך גם אני מרגיש.

תודה לכולכם שבאתם להשתתף בשמחתינו. כולם מוזמנים לאכול איתנו בסועדת מצווה. מזל טוב.
-----------------------
* A very special thank you to Alon Yardeni for his behind the scenes help on Hebrew language speech writing.

7 comments:

ADDeRabbi said...

מזל טוב
מן הסתם ברוח הקודש התכוונתם גם לזה שהמלה הלטינית ל"ים" הינו
"MARI"
ובלשון רבים
"MARIA"

OneTiredEma said...

I can't wait to read this, honestly, because I spent your entire speech hissing "Shhhh! If you're not quiet, I am going to take you to gan RIGHT NOW and you will miss the bagels!"

/brilliant parenting

Sharon said...

Yesterday I said about Donny "Have not forgotten how good he is at explaining name and praising Gila!" You surpassed yourself-beautiful speech. I wish that we could have been there.

Noam said...

Donny,

I'm sorry I could not attend. I am very happy for Gila & You for the new addition and of course the name is great.
Your hebrew is getting better!

Noam

sbad said...

The root נדב means to donate or to volunteer, as in נדיב-לב (generous). Mazel Tov and may he grow to be a generous and giving person!

Risa said...

Mazel tov! Beautiful name and very well-written speech. (I even understood most of it.) In reference to Sbad's comment, Nadav Lev, being generous, that's just so appropriate because I believe that Yaakov's middle name is Lev. (I remember that lovely simcha!)Iy'h, the boys are destined to be good friends becuase together they're names mean generous (or using the other two names a heel in the sea- like Nachshon ben Aminadav. Wait! Nadav is part of the name Aminadav! This just gets better and better!!!) At any rate, iy'h, all your children should have the beautiful attributes of their namesakes and should bring their entire mishpacha much nachat!

Alisa said...

That was a beautiful speech - wish I could have been there!! Mazel TOV :)